Plough Logo

Morning over the bay

נקודות מרכזיות באמונת ישראל ומקומן בחיי יום יום

מאת נתן חפשי

0 תגובות
0 תגובות
0 תגובות
    שלח תגובה

לא לתערוכת התפארות, כמקובל, על הטוב והנאה שביהדות, אלא על המחייב אותנו, כיהודים מאמינים, בחיי יום יום
אחד הציונים הראשונים, איש העליה השניה, מכוון אותנו למה שחשוב ביותר ביהדות

(לא לתערוכת התפארות, כמקובל, על הטוב והנאה שביהדות, אלא על המחייב אותנו, כיהודים מאמינים, בחיי יום יום)

בהיותנו חדורי רצון פנימי תקיף לחידוש וחיזוק החיים הדתיים במעשי יום יום שלנו, נלמד ונתעמק בהתמדה במה מדליקין את האור שבנפש, להבין מה רצון אבינו שבשמים מאתנו בניו־יצוריו, וע״י כך נתקדם יותר ויותר בדרך המעשה הדתי האמיתי בחיינו יום יום. נתעכב נא בזה על כמה נקודות מרכזיות באמונת ישראל והמעשים המתחייבים מהן.

1) בראשית באה אמונתנו העמוקה באבינו שבשמים, יוצר כל היקום, ״שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף״, ״ואין לו דמיון כלל״, כפי שהגדיר זאת הרמב״ם. לבקשת משה מהשם: ״הראני נא את כבודך״. נאמר לו: ״לא יראני האדם — וחי.׳״ אולם אמר לו השם: ״אני אעביר כל טובי על פניך״. ונמסרו לו שם שלש עשרה מידות המבטאות כפי יכולת תפיסת הארם משהו עיקרי ממהות הבורא, והן מובאות בתפילה במומנטים החגיגיים, הרציניים והגורליים ביותר בחיי היחיד והעם: ״ד' ד׳, אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסר ואמת, נוצר חסר לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה״. (שמות ל״ד, פרשת תשא).

ועור מהתלמוד על מידותיו של הקב״ה: ״נאמר בתורה (דברים י״ג): אחר ד׳ אלהיכם תלכו ובו תדבקון״. על זה דרשו רבותינו: מה הוא מלביש ערומים אף אתה מלביש ערומים, מה הוא מבקר חולים אף אתה מבקר חולים; מה הוא מנחם אבלים אף אתה מנחם אבלים וכו״. (סוטה י״ד). וכל המוסיף בתיאורים ותוארים — גורע.

2) בספר בראשית, ספר היצירה, נאמר, שהאלהים יצר את האדם בצלמו בצלם האלהים, עובדה רבת משמעות לאין שיעור — היותנו בנים לאבינו שבשמים, המשמשת עדות עליונה ובלתי מעורערת על אחדות המין האנושי ושוויונם המוחלט של כל בני האדם — האחים, ועל קדושת חיי האדם שנברא בצלם האלהים. מכאן מסקנות ברורות מאד ליחסים ההדדיים הנדרשים מכל אדם ועם בחייהם יום יום. מכאן פתרונים לבעיות המסעירות ומסכנות לעתים את המין האנושי.

3)באמצעות דבר השם לאברהם אבינו וע״י דברו בתורה ובנביאים וחז״ל קיבלנו את היעוד הנעלה, בחירת ישראל לשמש דוגמה ומופת בחייו ובהתנהגותו לכל העמים. ״ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי הארץ״. (בראשית, וירא י״ח). ״והייתם לי סגולה מכל העמים, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש״. (שמות, יתרו י״ט). ״והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ד׳, אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באור­חותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ד׳ מירושלים״. (ישעיהו ב׳, י״ג). ״והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו״. (ישעיהו י״א, י׳). ״ואתנן לברית עם, לאור גויים, לפקוח עינים עיוורות, להוציא ממסגר אסיר, מבית כלא יושבי חושך״. (ישעיהו מ״ב, ו׳—ד) ״ויאמר: נקל מהיותך לי עבד, להקים את שבטי יעקב. ונצורי ישראלי להשיב. ונתתיך לאור גויים. להיות ישועתי ער קצה הארץ״. (ישעיהו מ״ט, ו'). וכן בעמוס ועוד.

ובתלמוד: חביבין ישראל שניתן להם כלי שבו נברא העולם, ומהו כלי זה? זו תורה שבה נברא העולם״. (אבות דרבי נתן). ״לא ניתנה תורה על מנת כן אלא לקדש שמו הגדול, שנאמר: (בישעיהו מ״ט): ויאמר לי, עבדי אתה ישראל, אשר בך אתפאר״, (תנא רבי אליהו רבא). ״מבקש היה שמעון בן שטח לשמוע (מהגויים), ברוך אלהי היהודים, משכר כל העולם הזה״. וכדומה במקומות אחרים בתלמוד.

4)עשרת הדיברות שניתנו בסיני, במשמעותן ופשטותן העמוקה, הקדושה והמלאה.

5)פרק נ״ח, כולו, בישעיהו, וברוח זו דברים בכל הנביאים האחרונים.

6)הכלל המרכזי של היהדות בניסוחו של הלל הזקן: ״דעלך סני לחברך לא תעביר״, (״השנוא עליך אל תעשה לחברך״). ״זו, לדעתו, כל התורה, ואידך — פירושא״. (שבת ל״א). הפסוק קצר, אך בו כל חיי העולם, כל תמצית תורת האדם שנברא בצלם האלהים, היסוד לגאולת עם ואדם, הפתח למלכות השמים עלי אדמות.

7)אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ שמעון בן יהוצרק: נמנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד: כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם ״עבור ואל תיהרג — יעבור ואל ייהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות רמים״. (סנהררין ע״ר). ״גלות באה לעולם על עבודה זרה ועל גילוי עריות ושפיכות רמים״.

(אבות ה׳). וכדאי להזכיר בהזדמנות זו: ״שקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים״. (יומא ט׳).

8)״שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להידבק באומה זו, אין בו שלשה סימנים הללו — אין ראוי להידבק בה״. (יבמות ע״ט). אקטואליים הדברים תמיד, אד במיוחד בזמננו זה, בו הועלתה בחריפות השאלה: מי הוא יהודי ?

9)הגאולה והגואל. גאולת ישראל, ואתה יחד גאולת העולם כולו, תתקיים ב״דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום״. (משלי ג׳). ״לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ד׳ מירושלים. ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים. וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה״. (ישעיהו ב׳). ״ויבטחו על רכב כי רב, ועל פרשים כי עצמו מאד, ולא שעו אל קדוש ישראל, ואת ד׳ לא דרשו״. (ישעיהו ל״א). ״הן עבדי אתמך בו, בחירי רצתה נפשי, נתתי רוחי עליו, — משפט לגויים יוציא — לא יצעק ולא ישא, ולא ישמיע בחוץ קולו. קנה רצוץ לא ישבור, ופשתה כהה לא יכבנה, לאמת יוציא משפט. לא יכהה ולא ירוץ, עד ישים בארץ משפט, ולתורתו עמים ייחלו״. (ישעיהו מ״ב).

״והושעתים בד' אלהיהם, ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה, בסוסים ובפרשים״. (הושע א').

ירמיהו כולו התנגדות לדרך המלחמה ומתנה את הגאולה וההצלה בתשובה שלימה ביחסי אדם לאדם, בשחרור העבדים, ובשמירת השבת. כל ספרו עד על כך, ובדרך נס לא עלה בידי אויביו מחוגי הצבא והשלטון והלאומנים לשים קץ לחייו בגלל התנגדותו האמיצה למרד ולמלחמה עם בבל. ״זה דבר ד׳ אל זרובבל לאמור: לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר ד׳ צבאות״. (זכריה די). ״הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור, ועל עיר בן אתונות. והכרתי רכב אפרים וסוס מירושלים, ונכרתה קשת מלחמה, ודיבר שלום לגויים״. (זכריה ט׳).

ובתלמוד. ״השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באיילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ״. (שיר השירים, בשלשה מקומות). אמר ר׳ יוסי בר חנינא: שלש שבועות הללו למה? אחת — שלא יעלו ישראל בחומה,* ואחת שהשביע הקב״ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם. ואחת שהשביע הקב״ה את אומות העולם שלא ישתעבדו בהם בישראל יותר מדאי. ״בצבאות או באיילות השדה״ — אמר ר׳ אלעזר: אם אתם מקיימים את השבועה מוטב, ואם לאו — אני מתיר את בשרכם כצבאות או כאיילות השדה״. (כתובות קיא״; מדרש רבה שיר השירים ב׳).

* יעלו בחומה — פירש רש״י: ביד חזקה כולם יחד.

"בלב ונפש", עמוד 194

http://www.poeticmind.co.uk/category/peace-room/

Do you have a comment? Join the conversation. 0 תגובות
0 תגובות